#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. היו לפניו מינין הרבה [מין ז' וחביב], על איזה מין יברך?<br>2. באיזה אופן נחלקו?<br>3. מה מברך על גריזמתא [- מאכל הבא באחרונה ויש בה תורמוסין ומינין הרבה]?<br>4. האם מברכים אחר אכילת פירות לפני שאוכלים פת?<br>5. מה סדר הקדימה בז' מינים?	"1. רבי יהודה - מין ז'. חכמים - מה שירצה.<br>2. רבי יהושע בן לוי, ר' שמואל בר נחמן ר' כהנא בשם ר' אבינא [תשובה לשאלת רבי זעירא], רבי זעירא - דוקא כשאוכל אחרי הפירות פת, שאין מברכים אז ברכה אחרונה, רק בזה נחלקו, אבל כשמברכים ברכה אחרונה לכ""ע מברך על מין ז'. רבי אבא - בכל אופן שאכל לפני הסעודה מברכים ברכה אחרונה, ולכן חייב להיות שהמחלוקת גם באופן שמברכים ברכה אחרונה. רבי יוסי מקשה על רבי אבא, שיותר מסתבר שכשאוכל אח""כ פת הרי הפירות נעשים טפל לפת ואין טעון ברכה לאחריו. [פני משה פירוש א'. פירוש ב' - הפת נעשה טפלה לפירות שאכל לפניה ואי""צ לברך על הפת]. <br>3. רבי ירמיה בשם רבי אמי - מברך על תורמוסה. ואע""פ שיש מינים יותר חשובים, ביאר רבי לוי שהתורמוס עיקר, וזה ע""ש הפסוק ""אל תגזול דל כי דל הוא"", וכיון שהוא עיקר אין לגזול ממנה הברכה. וזה רק אם יאכל אח""כ פת, שאם לא יאכל פת ויש ברכה אחרונה, אם יש שם מז' מינים מברך על ז' מינים. <br>4. רבן גמליאל זוגה - שאל את בית רבי ינאי שהיו אוכלים זיתים ומברכים בתחילה ובסוף אע""פ שאח""כ אוכלים פת למה עושים כן. וכנ""ל כל הרשימה חוץ מרבי אבא סוברים שאין מברכים. <br>5. כל הקודם למקרא קודם לברכה, וכל הסמוך לארץ קודם לכל. וזית שהוא סמוך לארץ שני הוא קודם לשעורה, שזה ראשון הוא לארץ וזה שני לארץ."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/כיצד מברכין/דף סו		
